תהליך פונדקאות בארץ – החוק, השלבים וכל מה שחשוב לדעת

אתם רוצים להתחיל תהליך פונדקאות בארץ, פותחים את דר' גוגל ונתקלים בכמות מידע עצומה. הרשת מוצפת בחומרים והמידע מבלבל ולעיתים סותר. במצב כזה, קשה לדעת מה נכון או לא נכון ועוד יותר קשה לקבל את ההחלטה הנכונה עבורכם. במאמר זה נבין מה אומר חוק הפונדקאות בישראל ומהי משמעותו ברמה המעשית, בצורה תמציתית, ברורה ופשוטה.

חוק הפונדקאות בישראל נכנס לתוקף בשנת 1996. משמעות החוק היא, שזוג או יחידני/ת ("הורים מיועדים"), שאינם יכולים להביא ילד לעולם, רשאים להיעזר בפונדקאית ("אם נושאת"), בכפוף ללשון החוק.

במקרה שבו הזוג הם גבר ואישה, אחד התנאים המקדימים והמרכזיים של החוק הוא כי קיימת חוות דעת רפואית של רופא מומחה בדבר אי יכולתה של האם המיועדת להתעבר ולשאת הריון עקב ליקוי רפואי, או כי ההריון עלול לסכן משמעותית את בריאותה. את הטופס למילוי חוות הדעת הרפואית ניתן למצוא כאן.

מספר נקודות מתוך חוק הפונדקאות בישראל שחשוב לדעת!

• הפונדקאית לא יכולה להיות קרובת משפחה של אחד מההורים המיועדים. כלומר: אמא, אחות, דודה או בת־דוד/ה של ההורים המיועדים. היא כן יכולה להיות גיסה, אך במקרים רבים זה ממש לא מומלץ בגלל המורכבות הרגשית במהלך התהליך ולאחר לידת הילד. 
• הביצית לעולם לא תהיה של הפונדקאית. 
• בתהליך פונדקאות מטבעו לא מתקיימת זיקה פיזיולוגית להורים המיועדים (כי הפונדקאית נושאת את ההיריון), אך חייבת להתקיים זיקה גנטית להורים המיועדים. כלומר: הזרע הוא של האב המיועד והביצית של האם המיועדת או שנתקבלה מתרומה. 
  במקרה של אם מיועדת יחידנית, הביצית חייבת להיות שלה, כי הזרע מתקבל מתרומה. במקרה של אב מיועד יחידני, הזרע חייב להיות שלו, כי הביצית מתקבלת מתרומה.
• ניתן להשתמש בביציות של אמהות מיועדות עד גיל 43. המשמעות של זה, הא שמעבר לגיל זה, ניתן להשתמש בתרומת ביצית בלבד. אמהות יחידניות מעל גיל 43 לא יוכלו להשתמש בתרומת ביצית, בגלל עניין הזיקה הגנטית שהוזכר לעיל.

נשים בגיל הזה או סמוך לו הרבה פעמים מרגישות שהחוק לא עושה איתן צדק, כי הוא לא מאפשר להן להגשים את חלום האמהות שלהן עם ילד שגנטית שייך להן. התסכול מובן לגמרי והקושי לקבל את ה"גזרה" הוא לגיטימי, אך חשוב גם להבין למה נקבע דווקא הגיל הזה בחוק. הסיכוי להרות מביציות של האם המיועדת בגיל הזה הוא נמוך מאוד (כ2%). עם הגיל, איכות וכמות הביציות יורדת באופן משמעותי. ברוב המקרים גם כשכבר מצליחים להפרות את הביציות, העוברים הנוצרים הם באיכות לא מספקת ודירוגם נמוך, לפעמים אפילו באיכות שלא מאפשרת החזרה או הפלות חוזרות. מנגד תהליך פונדקאות הוא יקר ומורכב ומוגבל לשישה ניסיונות בלבד, כשהמטרה היא שבסופו, נצליח להשיג היריון תקין וייוולד תינוק בריא ושלם. 

שלבי תהליך פונדקאות בארץ

בחלק זה נפרט את שלבי התהליך. תוכלו גם לצפות בתוכן בסרטונים, כולל סרטון על שלבי תהליך הפונדקאות בארץ.

תהליך הפונדקאות בישראל מפוקח על ידי משרד הבריאות באמצעות הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים. את הבקשה לאישור הסכם הפונדקאות מגישים לוועדה. 

1. השלב הראשון הוא בדיקת עמידתכם בתנאי החוק, בהתאם למסמכים רפואיים ואחרים, אותם תוכלו למצוא בטופס הזה. 
   את המסמכים יש לאסוף ולשלוח לוועדה. ניתן גם לשלוח אלינו לבדיקה ואנחנו נעבירם לוועדה. הוועדה תדון בבקשתכם ותוך זמן קצר יחסית, תקבלו את התייחסותה ואישורה, בהנחה כמובן שאתם עומדים בתנאי הסף.
   אחת מדרישות הוועדה היא לעבור חוות דעת פסיכולוגית, שמטרתה לבדוק את ההתאמה שלכם לתהליך הפונדקאות ולוודא שאתם מבינים את משמעות התהליך על היבטיו השונים. זה לא אבחון פסיכולוגי, אלא שיחה באווירה נעימה ונינוחה (ואין מה לחשוש ממנה). את חוות הדעת יש להגיש עם כל המסמכים לאישור הראשוני של הוועדה.
2. בשלב השני נפגש ונכיר יותר לעומק. נדבר על תהליך הפונדקאות, משמעותו והיבטיו השונים. נפחית את החשש, אך לא נתעלם חלילה מהמורכבות. נדבר על הציפיות שלכם מהתהליך, על איך אתם חולמים אותו:) ועל איך אתם רואים את הקשר עם הפונדקאית.
3. בשלב השלישי נקיים פגישה עם הפונדקאית המתאימה לכם, יחד עם בעלה או בן זוגה.  בפגישה נערוך הכרות ונעשה תיאום ציפיות בנוגע לתהליך. זהו שלב מרגש, ובאופן טבעי מלא במחשבות, חששות וציפיות, עבור שני הצדדים השותפים.
   חשוב שתדעו – לא כל פונדקאית מתאימה לכל זוג ולהיפך. נדרשת הכרות עם המאפיינים השונים והצרכים של כל אחד מהצדדים. ההתאמה בין הזוג לפונדקאית היא חשובה ביותר, ונעשית בשיקול דעת ותוך מחשבה מעמיקה, לאחר היכרות עם שני הצדדים (ההורים המיועדים והפונדקאית).
4. שלב רביעי – פגישה של הפונדקאית ובעלה עם הרופא שאצלו ייעשה הטיפול הרפואי.
5. שלב חמישי – הסכם פונדקאות. ההסכם נעשה על ידי עורכי-דין המומחים בניסוח הסכמי פונדקאות בישראל ובעלי ניסיון רב בתחום. כל צד מיוצג על ידי עורך-דין שונה ובוחר אותו. לאחר שתיפגשו עם עורך-הדין שלכם, הוא יעביר את ההסכם לעורך-הדין של הפונדקאית שייפגש איתה ועם בעלה. הם יכניסו את ההתייחסות שלהם להסכם ונגיע לנוסח מוסכם על-ידי שני הצדדים.   
   ביטוח לפונדקאית – אתם נדרשים לבטח את הפונדקאית על-פי החוק ובהתאם להנחיות המקובלות. תוכלו לבחור את סוכן הביטוח (זה יכול להיות גם סוכן הביטוח שלכם שאותו אתם מכירים).
6. שלב שישי – הגשת התיק לוועדה הארצית ואישורה. התיק כולל את המסמכים הרפואיים והבדיקות של שני הצדדים, את חוות הדעת והאבחון הפסיכולוגי, הביטוח, ההסכם המשפטי תצהירים, ועוד.
7. ריאיון לפונדקאית ולבעלה עם נציגי הוועדה ופתיחת חשבון נאמנות (פרטים על העלויות השונות תוכלו לקרוא כאן).
8. שלב שביעי – חתימה על ההסכם בפני הוועדה וקבלת אישור לתחילת התהליך הרפואי של הפקדת העובר שלכם ברחם הפונדקאית. תתלבשו יפה:) כי זה ממש יום של חג!

תהליך פונדקאות בארץ בליווי ותמיכה ב"מעשה בראשית"

כמי שמלווה א.נשים וזוגות בהגשמת החלום שלהם להביא ילד לעולם, אני מאמינה שהתהליך המורכב הזה הוא מסע של שותפות אמיתית בין ההורים המיועדים לפונדקאית, וככזה נדרשת התאמה בין שני הצדדים השותפים, הדדיות ויכולת של כל צד לראות, להבין ולהרגיש גם את הצד השני.

כיוון שתהליך פונדקאות כרוך במידה רבה באי וודאות, הליווי והתמיכה הם אישיים לכל אורך הדרך, תוך התאמה לצרכים של שני הצדדים: ההורים המיועדים והפונדקאית. אני איתכם בכל דבר שעולה – מהקשיים והאתגרים ועד ההתרגשויות הגדולות שמזמנות התהליך הזה. 

אתם מקבלים מעטפת תמיכה מקצועית, הכוללת גם את כל אנשי המקצוע בתהליך: עורכי דין, פסיכולוגים וסוכני ביטוח, והכנה לקראת כל שלב בצורה ברורה ופשוטה ובזמן הקצר ביותר.
מרגע הפגישה עם הפונדקאית, נתקדם בקצב מהיר מאוד, תתכוננו! 

בחלקים הביורוקרטיים, אנו מקפידים על עבודה מקצועית, מהירה ומאורגנת היטב, ובחלקים הרגשיים, הבנה, תמיכה ורגישות אליכם ולפונדקאית שלכם לכל אורך הדרך ועד הגשמת החלום שלכם להביא ילד לעולם.